תרגילי מוח כדרך להתמודדות עם חוסר ריכוז, היפרקטביות ולקויות למידה

תהליך הלמידה ומה שבאמצע

תהליך הלמידה מתחיל מהרגע בו אנו נולדים ונמשך במהלך כל חיינו (כל עוד מוחנו מתפקד).תהליך הלמידה כולל כמה שלבים: קלט חושי, שילוב, הטמעה ופעולה. גורמים פיזיולוגיים שונים עלולים לגרום למחסומים המעכבים את תהליך הלמידה. יתכן שמערכת הלמידה עדין תקלוט את המידע, אך יווצרו שיבושים בתהליך הלמידה. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בחוסר יכולת להטמעת המידע החדש ושילובו בקיים.                                              

לקויות למידה, היפרקטביות, קשיי קשב וריכוז, בעיות זכרון, כל אלה קוטעים את תהליך הלמידה. בחברה המערבית קיימים פתרונות שונים לקשיים הללו כגון: נטילת כדורים, הטמעת שיטות וטכניקות ללימוד חומר חדש.                                                          

ברצוני להציג בפנייכם שיטה הנקראת תרגילי מוח, המובאת במאמרה של דר' קלרה הנפורד-  נוירופיזיולוגית ומחנכת בעלת שם עולמי בספרה"חכמה בתנועה" ואלו הם עיקריי דברייה:

מהם תרגילי המוח?

תרגילי המוח הם תנועות אינטגרטביות פשוטות הנוגעות בהפעלה חושית ומאמנות את חציית קו האמצע של הגוף (שילוב ביו צד ימין לצד שמאל). תרגילי המוח תורמים את התיקונים הקטנים הנחוצים בכדי לאפשר למערכת להתמיד בתהליך הלמידה. התיקונים הקלים והמשמעותיים הללו  נקראים " מיקרו התערבויות".     

התרגילים מתאימים לילד הסובל מקשיי למידה או בעיות התנהגות, להורה עייף ושחוק אחרי יום עבודה, לספורטאי השואף להצטיינות, לעקרת בית יצרתית, ובעצם לכל אחד ואחת מאיתנו.

לפני כל פעילות חשיבתית, רצוי לבצע הכנה ע"מ להרחיב את יכולת הקליטה והעיבוד של המוח ו"חידוד" המערכת החושית. הכנה זו מתבצעת בעזרת תרגילי מוח.   

"מקצב למידה"

במאמר זה אתמקד בתוכנית הנקראת- "מקצב למידה". הנוהל כולל שתיית מים ללמידה אנרגטית וביצוע מספר תנועות, כלומר שלוש תרגילי מוח- כפתורי מוח,זחילה בהצלבה ואחיזת קוק.

שתיית מים- אל מערכות הגוף ניתן להתייחס כאל מערכות חשמליות. כל המסרים העוברים במערכת העצבים הם מסרים חשמליים. המים הם מרכיב חיוני ביותר בשמירה על הפוטנציאל החשמלי בגוף בכלל ובמערכת העצבים ובמוח בפרט. מחקרים הראו כי אנשים במצב של התייבשות קלה מתפקדים פחות טוב מאנשים ששותים מספיק, במיוחד במשימות קוגנטיביות כגון מבחנים, עבודה תחת לחץ ומשימות מורכבות אחרות. שתייה מרובה של מים היא חיונית להכנת הגוף לפעילות מחשבתית מכל סוג שהוא. בתנאים נורמאלים, מומלץ לאדם לשתות 28 גרם מים לכל קילוגרם של משקל גוף – בערך ליטר על כל חמישים קילו. בפעילות מאומצת, מומלץ לשתות אף יותר.  

כפתורי מוח- התרגיל מבוצע ע"י הצבת יד אחת מעל הטבור בעוד היד השניה מעסה נקודות בין הצלעות. היד שמעל הטבור מביאה את תשומת הלב למרכז הכובד של הגוף- זהו מיקומם של שרירי מרכז הגוף החשובים לאיזון של הגוף. מערכת שיווי המשקל מעוררת את קליטת הקלט החושי. היד השניה מעסה קלות את השקעים בין הצלע הראשונה והשנייה מתחת לעצם הצוואר, מימין ומשמאל לעצם החזה. הדבר מעודד זרימת דם דרך עורק הראש אל המוח. תרגיל זה מסייע רבות להתמקד בשעת בחינה או שיעור. כאשר מופיעה עייפות בזמן נהיגה מומלץ לעצור בביטחה, לבצעה ולהמשיך בנסיעה שתהא בטוחה יותר.

תמונה 1- הדגמת תרגיל כפתורי המוח

זחילה בהצלבה- מרפק ימין נוגע בברך שמאל ומרפק שמאל נוגע בברך ימין. תנועות הזחילה הנגדית צריכות להתבצע באיטיות. תרגיל זה מפעיל איזורים גדולים בשני צידי המוח בו זמנית . כאשר מבצעים תרגיל זה על בסיס יומי, נוצרות ומתעטפות רשתות עיצביות במיאלין הנמצא בקורפוס קולוסום (האזור המפריד בין שתי האונות) וכך הופכת התקשורת  בין שתי האונות (מיספרות) למהיר, דבר שגורם להסקת מסקנות ברמה גבוהה. אחת ההשפעות מהתרגיל היא פריצת דרך וגרימה לרעיונות לזרום כאשר ניצבים בקושי לנסח ולכתוב . 

                                       תמונה 2- הדגמת תרגיל זחילה בהצלבה 

אחיזת קוק- יש להצליב קרסול אחד מעל השני. הצליבו את הזרועות, הפכו את כפות הידיים והחזיקו אחת את השניה. תנועה זו נעשית ע"י הושטת שתי הידיים קדימה, כאשר גבי היד צמודים והאגודלים מצביעים מטה. כעת הרימו יד אחת מעל השנייה, העבירו אותה כך שכפות הידיים הנעולות היישר למטה לכיוון הגוף, עד שלבסוף ינוחו על החזה עם המרפקים למטה. בזמן שהייתכם בתנוחה הזו, הניחו את הלשון על החייך העליון מאחורי השינים. התרגיל הנ"ל מחבר בין רגש מהמערכת הלימבית לבין אזור האחראי על ההגיון הנמצא באזור הקדמי של המוח ומאפשר שילוב בין השניים, נקודה פתיחה טובה ללמידה שמביאה להגיב ביתר יעילות. אחיזת קוק למשך שתי דקות תגרום לכך שתשומת הלב תועבר למרכז התנועה של שתי האונות הקדמיות ובכך מפחית את ייצור האדרנלין. התרגיל מומלץ כאשר רמות המתח עולות וכשיש צורך להתמקד.

  תמונה 3- הדגמת תרגיל אחיזת קוק

לסיכום - הדיעה הקדומה בתרבותנו כי המוח והגוף  נפרדים ואין ביניהם קשר מקשה להאמין כי פעילויות גופניות יכולות לסייע לנו לחשוב. תרגילי המוח הינם פשוטים ולכן בני אדם נוטים לחשוב שאינם יכולים להצליח, רובנו סומכים על פתרונות מורכבים לבעיות. כאשר תוכנית אינה קשה, אינה צורכת זמן רב ואינה יקרה, אנו מתייחסים אליה כאל חסרת ערך. פתיחות מחשבתית מגלה שדווקא הפתרונות הפשוטים המבוססים על הגיון בריא, מולידים לעיתים קרובות את התוצאות המשמעותיות ביותר.

ישנן עדויות רבות  שחלקן מופיעות בספרה של דר' קלרה הנפורד כי שימוש בתרגילי מוח גורמים לשיפור יכולות הריכוז, הלמידה, הקשב והריכוז, הזיכרון לטווח קצר וארוך, דימוי עצמי, ארגון ועוד...

ניתן ליישם כלים אלו בכל מקום, בבית הספר, בבית, במשרד, בגן הילדים.
נסו ותיוכחו.

מעוניינים לדעת עוד על הרפתקה בתנועה http://www.ainm.co.il/

הכדור חבר או אוייב?

כאשר אנו עוסקים במיומנויות מוטוריות של הילד, אחד הפרמטרים הנבדקים הם יכולת זריקת ותפיסת כדור.

במאמר זה אתמקד בהשלכות של המיומנויות הללו על ההיבט החברתי.

מדוע כה חשוב שהילד יתחבר למשחק עם הכדור?

עם כניסתו של הילד לבית הספר, הכדור תופס חלק ניכר במשחקים החברתיים.

הילד שיפגין פחד מהכדור, חוסר יכולת בתפיסת הכדור הנזרק אליו, עלול לסבול מחברים לועגים,מהתנגדות מצד חבריו לשתפו במשחקי הכדור.במקרים הקשים הוא ינודה חברתית.

כל אלו יגרמו לירידה בבטחונו העצמי ופגיעה בדימוי העצמי.

אחורה בזמן

בואו נחזור אחורה בזמן ונבדוק מהי ההתנהלות  וההתנהגות הרצויה שלנו המבוגר המתווך בין הילד לבין הכדור.

המשחק עם הכדור מתחלק לשתי מיומנויות נפרדות לחלוטין: הזריקה והתפיסה.

הזריקה "נולדה" קודם. התינוק עומד במיטתו, אוחז בחפץ, פותח את היד והחפץ נשמט מידו בשל כח המשיכה. הוא מתחיל לבכות, המבוגר ניגש אליו וטומן בתוך כף ידו של הפעוט את החפץ, התינוק שוב פותח את היד ושומט את החפץ. ושוב מגיע הבכי וכך שוב ושוב.

לעיתים המבוגר יאמר לילד מספיק לזרוק, לא ארים עבורך את החפץ בשנית.

הכירו: זהו השלב הראשוני של מיומנות הזריקה.

הדינמיקה המתפתחת בין התינוק למבוגר, "ההתמסרות " המתרחשת בין המבוגר לילד היא ראשיתו של המשחק.

התינוק רושם וזוכר במוחו את שלבי המשחק ואנו עדים למה שנקרא למידה.

עד גיל שלוש הפעוט ישכלל את מיומנות הזריקה ע"י אימון, משחק עם הכדור. מיומנות התפיסה תחל לאחר גיל שלוש.

בשלב זה, ברצוני לציין כי מומלץ לשבת מול הילד, במרחק קטן בינכם, לוודא שהוא מביט בפניכם, מושיט ידיים ולזרוק לו את הכדור לתוך הידיים. חשוב מאד שהפעוט יחווה הצלחות בתפיסת הכדור.

במהלך ביצוע מיומנויות מוטוריות, הגוף עומד למבחן ומידת ההצלחה/כישלון ישפיעו על הדימוי העצמי והביטחון העצמי.

לאחר אימון תפיסת הכדור ממרחק קטן, ניתן להתרחק בישיבה מול הפעוט. בכל פעם במעט.

כללי הברזל

בכדי שהפעוט יאהב לשחק עם הכדור, יתרגל ויפתח את מיומנויות הזריקה והתפיסה יש להקפיד על שלושה כללי ברזל:

1.      במסירת הכדור לפעוט יש להקפיד שהילד מישיר מבטו אליכם וזאת על מנת שיתכונן לקבלת הכדור לידיו, דאגו לקרוא בשמו של הפעוט לפני מסירת הכדור לכיוונו. זוכרים, ההצלחה תחזק את ביטחונו, את הדימוי העצמי והדימוי הגופני.

2.      ככל שהילד צעיר בגיל, מומלץ לאפשר לו לשחק עם כדור גדול ורך.

את הכדור הגדול קל יותר לזרוק ותפיסתו איננה כואבת כאשר פוגעת בגוף.

משחק עם כדור כדורסל, כדורגל, עלול לגרום לכאב שתוצאתו חוויה שלילת והתרחקות מהכדור לתמיד.

3.      עד גיל שלוש מומלץ לאפשר לילד לתרגל את מיוימנות הזריקה ולאחר גיל שלוש להוסיף את מיומנות התפיסה. רצוי לא להעמיד את הילד עד גיל שלוש במבחן תפיסת הכדור. הוא אינו בשל לכך.

במיומנות הזריקה מתווסף אלמנט נוסף- ויסות כח. כלומר מידת הכח שהאדם משתמש במהלך הזריקה. רצוי לאפשר לפעוט לזרוק את הכדור עד מטרה כולשהי. זה יכול להיות עד הכיסא, עד הקיר. ובשלב מאוחר יותר לקלוע לתוך סלסלה.

במידה וילדכם חווה חוויה שלילית במשחקי כדור וההשלכה היא התרחקות מהכדור, אני ממליצה לבצע חוויה מתקנת. משמע להתחיל לשחק עם הילד בכדור ים תוך הקפדה על ביצוע כללי הברזל.

הקפדה על הכללים שציינתי בפניכם תגרום לפעוט לאהוב לשחק עם הכדור ולהפוך את הפעוט לחברו הטוב של הכדור.

בואו לקרוא עוד על חוגי התנועה ועל האירועים המיוחדים של הרפתקה בתנועה http://www.ainm.co.il/

בהצלחה

טטי ארליך

לצייד אותם בכל טוב - על תנועה ועל רגש

בתקופת הילדות ליכולות הגופניות ישנה השפעה משמעותית על התפתחות הדימוי האישי ועל הבטחון העצמי. חשיבותן של יכולות אלו הינה רבה מכיון שזוהי התמודדות ישירה ואישית של הילד מול עצמו ולאו דווקא בהשוואה לאחרים. משום כך מומלץ שהפעילויות המוטוריות בהן הילד יתנסה יתמכו בהתפתחותו הרגשית.

הזדמנויות להצלחות לחיזוק הבטחון

אני מאמינה שהדרך הנכונה להכין את הילדים לעמידה באתגרי החיים הינה לחזק אותם נפשית על ידי מתן התנסויות וחוויות של הצלחות, כלומר להקטין במידת האפשר את הכשלונות , את אי ההצלחה במטלה, משימה. וכך, כשהם מצויידים ב"שקית מלאה" בכל טוב של חוויות חיוביות של הצלחות, יהיו הילדים מספיק בטוחים ביכולותיהם בכדי להצליח להתמודד גם עם הכשלונות שיזדמנו בדרכם.

בפעילויות התנועה שלי אני מקפידה להציב בפני הילדים רק משימות המתאימות ליכולתם האישית. בכך, אני יוצרת עבורם הזדמנויות לחוות הצלחות ולהבנות מהן. בנוסף, אני מתווה את תוכנית הפעילות כך שהילדים יעברו במהלך השנה תהליכים קוגניטיביים, מוטוריים ורגשיים. על ציר הזמן תמיד יראה שיפור וזהו מקור נוסף לחיזוק הדימוי העצמי של הילד.

מאחר והיכולות הגופניות משתכללות עם הגיל מסגרת הפעילות של הרפתקה בתנועה הינה בקבוצות גיל הומוגניות על מנת שלא לייצר תסכולים בקרב הצעירים יותר.

הצלחות לא נצחונות

תחושת ההפסד בגיל הרך עלולה להביא את הילד למצב בו ידביק לעצמו תוית של כשלון וימנע מהשתתפות בפעילויות ספורטיביות בעתיד. לילדים מתחת לגיל 7, החסרים עדיין את הבשלות לקבלת הפסדים, אני נמנעת מליצור מצבי תחרות המקושרים מיידית עם כשלון והצלחה. חשוב שחוויות ההצלחה של הילד ישענו על יכולותיו ומאמציו אל מול עצמו ולא על נצחונות שהינם יחסיים ליכולות של ילדים אחרים ואינם בטווח שליטתו במילא.     

מימד חשוב נוסף המשלים את חווית ההצלחה הינו העידוד הניתן על עצם ההשתתפות ולאו דווקא על התוצאה. גם בתוך פעילות קבוצתית אני מוצאת את הרגעים הפרטיים בהם ניתן יהיה להעביר לילדים מסרים חיוביים באופן שקט ואישי.  

בואו לקרוא עוד על חוגי התנועה ועל האירועים המיוחדים של הרפתקה בתנועה. http://www.ainm.co.il/

לזוז זה לחיות – על חשיבות התנועה בחיינו

ילדים אוהבים לזוז – לרוץ, לקפוץ, לטפס, להתגלגל ולשחק בכדור.... רק תנו להם להיות בתנועה והם לא ישארו יותר מדי זמן במקום אחד.
כי עבור הילדים החופש לנוע הוא בראש ובראשונה כיף, הנאה ואף צורך ויחד עם זאת, לתנועה יש חשיבות רבה גם בהיבטים נוספים בחייהם. 

לצמוח תוך כדי תנועה

אצל הילדים ההמצאות בתנועה הינה ברירת המחדל והיא הכרחית לגדילתם הפיזית. לכל תנועה של הגוף אחראית קבוצת שרירים אחרת שבפעולתה מתחככת בעצמות וגורמת בכך לצמיחת תאי סידן, ממרכז העצם והחוצה, במקומם של תאי הסחוס עימם נולדנו. כך עד להגיע העצם לגודלה המקסימלי.

בשבועות הראשונים לחיי התינוק, כאשר יכולת התנועה שלו עדיין מוגבלת, לחצו הקל של המגע הוא שיוצר את החיכוך בעצם המביא לצמיחתה.  

אז מדוע כדאי להרבות בתנועה בתקופת הילדות?

מכמה סיבות:

• הימצאות בתנועה תורמת לפיתוח יכולת ההתמצאות במרחב ולמידת הכיוונים.  
• ככל שהילדים יעסקו יותר בתנועה איכות תנועתם תשתפר והיא תהיה יותר מדוייקת, מיומנת וחזקה. 
•  התנועה מחזקת את המפרקים ואת שרירי כף הרגל ומונעת בכך כאבים ומגבלות בגיל מבוגר יותר 
• הקניית הרגלי עיסוק בתנועה מגיל צעיר תגביר את הסיכוי להמשך העיסוק בפעילות גופנית גם כבוגרים ובכךתסייע לשימור אורח חיים בריא יותר.

התנועה טובה לגוף - וגם לנפש

התנועה מחזקת ומחשלת את הגוף אולם יש לה השפעה מבורכת גם על העולם הרגשי. תנועה היא חופש – לזוז, ליצור, לפעול, להתנסות ולשחק. התנועה היא הזדמנות מצויינת להשתחרר ולהשתולל ויש לה השפעה אנרגטית וממריצה המשפרת את מצב הרוח באופן מיידי.

כשהילדים מתבגרים משחקי החברה התנועתיים הופכים לחלק משמעותי בחייהם ואז  גוברת השפעתה של היכולת הגופנית על בטחונם העצמי ועל הדימוי החברתי שלהם. ניתן להשתמש בתנועה ככלי שבאמצעותו הילד יכול לחוות התמודדות והצלחה וללמוד על תקשורת, עזרה הדדית ועבודת צוות.

 הרפתקה בתנועה מעניקה לילדים חוויה של הנאה וכיף, ביחד עם פיתוח מיומנויות מוטוריות ובסיס לחיזוק התחום הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי. בואו לקרוא עוד על חוגי התנועה שלנו ועל חוגי הרפתקה בתנועה בגנים. (קישור). 

אתם מוזמנים לקרוא על חוגי התנועה שלנו באתר:http://www.ainm.co.il/

שלכם,

טטי ארליך

ברוכים הבאים!

שובו להתעדכן במאמרים וטיפים בנושא חשיבות התנועה לגיל הרך.

בברכה,
טטי ארליך
הרתפקה בתנועה
www.ainm.co.il